רש"י על שיר השירים ד׳:ו׳

« רש"י על שיר השירים ד׳:ה׳ רש"י על שיר השירים ד׳:ח׳ »

6 שפתי חכמים פתח ↗

היום. הוא השמש וכו'. מה שלא פי' זה לעיל גבי עד שיפוח היום משום דלעיל מיירי בגודל חטא ישראל אשר ע"כ פירש שם שגרם העון וכזפתני השמש כחום היום וגבר השרב כו' א"כ היום כפשוטי להורות על תגבורת השמש כמו כחום היום גבי אברהם לכן דייק רש"י וכתב ושזפתני השמש כחום היום. אבל הכא לא היה כל כך גדול החטא בישראל רק בחפני ופנחס והראיה שלא סילק שכינתו מהם לגמרי כמו התם רק הלך לו למקום אחר א"כ קשה מהו היום שמורה על תגבורת השמש ותגבורת החטא. ל"פ לא שמלת היום בה"א הידיעה פה הוא כחום היום דגבי אברהם אלא היום הוא השמש ומביא ראיה מהפסוקים שכל מקום נקראת השמש היום אבל לעיל א"צ להוציא מלת היום מפשוטו כך נראה לפי נוסח הספרים. אבל מצאתי בספרים מדוייקים שלא כתיב בהן נוסח זה אלא כך הוא הנוסח שם עד שיפוח היום עד שתתפשט החמה ונסו הצללים הוא עת שרב וחום היום אני אצלך ואת עריבה עלי ומשיפוח היום אלך לי כלו' משתחטאו אז לפני כו' וגירסא נכונה היא מכמה טעמים דוק ותמצא:

8 עיקר תוספות יום טוב על משנה שביעית פתח ↗

א זֶה לְשׁוֹן הָרַ"מ יֵשׁ מִי שֶׁקּוֹרֵא אֲמָנָה וְהוּא אֲמָנָה וְיֵשׁ מִי שֶׁקּוֹרֵא אַמְנוֹם. וּמַה שֶּׁכָּתַב וְהוּא אֲמָנָה רוֹמֵז לַפָּסוּק תָּשׁוּרִי מֵרֹאשׁ אֲמָנָה שִׁיר הַשִּׁירִים ד, וְכֵן פֵּרֵשׁ רַשִׁ"י שָׁם שֶׁאֲמָנָה הוּא הֹר הָהָר:

6 עַד שֶׁיָּפוּחַ הַיּוֹם. עַד שֶׁתִּתְפַּשֵּׁט הַחַמָּה:

7 וְנָסוּ הַצְּלָלִים. הִיא עֵת שָׁרָב וְחֹם הַיּוֹם אֲנִי אַצִּילֵךְ וְאַתְּ עֲרֵבָה עָלַי:

8 הַיּוֹם. הוּא הַשֶּׁמֶשׁ, וְכֵן "לְרוּחַ הַיּוֹם", וְכֵן "כִּי הִנֵּה הַיּוֹם בָּא בֹּעֵר כַּתַּנּוּר". וּמִשֶּׁיָּפוּחַ הַיּוֹם, "אֵלֶךְ לִי בְהַר הַמּוֹרִיָּה", בְּבֵית עוֹלָמִים. בִּבְרֵאשִׁית רַבָּה. כְּלוֹמַר: מִשֶּׁחָטְאוּ אָז לְפָנַי לְחַלֵּל אֶת קָדָשַׁי וְלִנְאֹץ מִנְחָתִי בִימֵי חָפְנִי וּפִנְחָס, אֶסְתַּלֵּק מֵעֲלֵיכֶם וְאֶטּשׁ מִשְׁכָּן הַזֶּה וְאֶבְחַר לִי בְהַר הַמּוֹרִיָּה, בְּבֵית עוֹלָמִים. וְשָׁם "כֻּלָּךְ יָפָה . . . וּמוּם אֵין בָּךְ", וְאֶרְצֶה שָׁם כָּל קָרְבְּנוֹתַיִךְ:

« רש"י על שיר השירים ד׳:ה׳ רש"י על שיר השירים ד׳:ח׳ »